גבע – כלבים ומזון

סחרור מסוכן

חודש לאחר שהתחלתי את קורס הכלבנים הצבאי, אושפז נירוונה, כלבי הצבאי, בבית החולים הוטרינרי שבבית דגן, כתוצאה מזיהום חמור בבסיס הזנב. אחד הוטרינרים הודיע לי, לצערי, כמובן, כי אין מנוס מלכרות את זנבו המחורר של נירוונה. כעבור מספר שעות יצא נירוונה מחדר הניתוח חבוש ורדום למחצה. אני עברתי חצי שעה של תדרוך, שממנו לא זכרתי הרבה חוץ מהמילים 'אנטיביוטיקה' וסביעור, שהשתרבבו פעמים רבות בין המונחים המייגעים. נכנסנו לאוטו וייאלה לבסיס.

את הסיפור הזה סיפרתי לכם, כדי שתדעו מה מסוגל לעשות לזנבו כלב, הסובל מרדיפה אובססיבית אחרי הזנב ומהן התוצאות. בעלי כלבים רבים מתקשרים אלי ומבקשים את עזרתי על מנת לגמול את כלבם מהמנהג המגוחך והטיפשי הזה, ולכן החלטתי לספר גם לכם על שיטות הגמילה שלי. כהרגלי, אסביר מדוע מתנהג הכלב כך ולאחר מכן אסביר כיצד לגמול אותו.

האדם והכלב הם יצורים חברתיים עד מאוד. כלב הסובל מרדיפת זנב הוא לרב כלב, שמצוי רב שעות היום לבדו. לאחר ניסיונות התקשרות עם חגבים ושאר חרקים, שעלו בתוהו (עקב מוות בהימעכות מול עיניו הגדולות והמשתהות), מתחיל הכלב להתייאש, ואז כשהייאוש מגיע לשיאו, לפתע, בלי שום הודעה מוקדמת צץ משהו מאחורי הישבן של הכלב. הכלב הסקרן מנסה להריח את הצעצוע המתנופף החדש, שגילה זה עתה, אך לשווא. וכמו מהמר כפייתי, שלא יודע מתי לפרוש, ממשיך הכלב במשחק בו יש מנצח אחד והוא הזנב. בטירוף מוחלט מסתחרר הכלב סביב עצמו, יללות תסכול יוצאות מגרונו ונחתמות ברעש התרסקות הכלב בקרקע.

כמובן שלאחר שחולפת הסחרחורת ממשיך הכלב במשחק, שנראה משעשע בהתחלה, אך עלול להוביל לבעיות רפואיות ונפשיות חמורות. חשוב לי שתדעו כי מנהג זה לעיתים נעלם כאילו לא היה, ככל שמתבגר הכלב, למרות שכבר זכיתי לאלף כלבים בוגרים שסובלים ממנהג זה. הכלבים הבוגרים, שטיפלתי בהם, סבלו מחוסר חברה כלבית ואנושית חמורה. לרב כלבים אלה הגיעו למשפחות לאחר שגדלו לבד במוסכים ככלבי שמירה הקשורים לשרשרת קצרה מאוד, וחוץ ממפגש של חמש דקות עם אחד מעובדי המוסך בזמן האכלה, לא היה בסביבתם ולו יצור חי אחד. לאחר שהתייאש בעל המוסך מהכלב, הוא נמסר לצער בעלי חיים ומשם אומץ על ידי משפחה.

לכם אם כלבכם סובל ממנהג זה, דעו כי חסרה לו חברה, שנו את מקומו, שחקו עמו יותר, ואני בטוח כי תרגישו בשינוי מיידי. בנוסף לתעסוקת הכלב, עליכם להסיח את דעתו של הכלב ברגע שמתרחש הנהג. זרקו כדור או סתם אבן, הציעו חתיכת מזון, רוצו קדימה וקראו לכלב! בקיצור, עשו כל פעולה שתגרום לכלב להביט אליכם. במידה והכלב לא נגמל (נדיר מאוד), פנו לעזרתו של מאלף כלבים ואולי הוא יצליח.

קיימת אפשרות, כי המנהג נובע עכב רגישות באזור הזנב, ולכן בכל פעם שהכלב מקשקש בזנב, הכאב גובר, הכלב הופך בין רגע לוטרינר וקובע דיאגנוזה ומחליט לכרות את הזנב. הסיבה השכיחה ביותר לרגישות באזור זה היא התמלאותן(בהפרשות) של בלוטות הריח בפי הטבעת, אותן מומלץ לרוקן על ידי וטרינר בבדיקות השגרתיות. סיבה נוספת היא פציעה בזנב, כמו שקרה לנירוונה,שנפצע בזנבו בריב בין כלבים ומסיבה זו החל לרדוף אחר זנבו. מכאן ניתן להבין, כי אם כלבכם נפצע בזנבו, הקפידו לחטא את המקום, ובכך למנוע את האפשרות שמנהג זה יתקיים ובסופו ייכרת זנבו של כלבכם. הזנב משמש לכלב בעיקר לתקשורת, כלומר, תנוחות הזנב הן מין קוד בין הכלבים וכל ילד יודע שזנב בין הרגליים משמעותו – הכלב פוחד כרגע. לכן אל תתנו למנהג זה להשתלט על נפשו של הכלב.

הטיפ של "טופי":

אם ברשותכם כלב מגזע שנהוג לקצץ את זנבו, כגון בוקסר, דוברמן ורוטווילר, אל תעשו זאת זה לא הכרחי. עוד דרישה אכזרית של האדם.

אהבתם את המאמר? שתפו!

בפייסבוק
בוואטסאפ
במייל
הדפסה